בבית ספר "תל נורדאו" בתל אביב הפכנו את מסדרון כיתות א' לסביבת למידה חינוכית מגוונת ונעימה, אשר מטרתה להטמיע את המיומנויות הנלמדות בכיתה. המסדרון עוצב באופן שמרכך את המעבר מהגן לבית הספר, ותורם להפחתת החרדה מן המעבר ולכן שולבו בו פריטים ופינות משחק המוכרים לילדים מהגן.
בית הספר תכנן את הפעילויות בסביבת הלמידה בהשראת השתלמות שעבר צוות בית הספר – "חקר עצמי של ההוראה דרך מודל ביצועי ההבנה" ד"ר גילה קאופמן, שנה"ל תשע"ה
בפיתוח הסביבה הלימודית התייחס צוות ביה"ס למימדים הבאים:
המימד הקוגניטיבי – התנהגותי: הפעילויות אשר כללה הסביבה הלימודית, הינן פעילויות המתרגלות ומטמיעות מיומנות שנלמדו בכיתה כמו תרגול קריאה וכתיבה.
המימד הרגשי: פיתוח תחושת מסוגלות עצמית, מוטיבציה ללמידה – לכן הפעילויות היו ברמות שונות ומגוונות, והילדים כוונו לפעילויות המתאימות.
המימד החברתי: חלק ניכר מהפעילויות בסביבה הלימודית תרגלו הקשבה, כישורי עבודה בצוות ודיאלוג בין חברי הקבוצה.
התייחסות למימד הערכי: פתיחות מחשבתית ואחריות ללמידה. ולמימד התודעתי: חקירה עצמית – כיצד אני לומד? התלמיד לומד להכיר ולכוון את הלמידה של עצמו בסיוע המודעות לחוזקות מול פערים קיימים, סגנון הלמידה האישי, התקדמות/ נסיגה, נעשתה בשיח קצר של המורה עם התלמיד אחת לשבועיים בו שאל המורה שאלות מנחות על מנת לבדוק האם חלה התפתחות בתחושת המסוגלות של הלומד והתפתחות בפתיחות מחשבתית ואחריות ללמידה. ושיקוף של המורה לתלמיד את ההתפתחות למודעת וקביעת יעד ישים להמשך.
שאלות מנחות בהן השתמש צוות בית הספר בזמן תכנון הסביבה הלימודית:
במימד הקוגניטיבי– התנהגותי: כיצד מחנכים לחתור להבנה? כיצד הופכים את ביצועי ההבנה להרגלי למידה?
במימד הרגשי: מה בתהליך ההוראה ייתן לתלמיד ביטחון בלמידה (תחושת מסוגלות עצמית)?
במימד הערכי: כיצד מחנכים ללקיחת אחריות אישית ובקרה עצמית על הלמידה?
במימד החברתי: כיצד מחנכים להקשבה? מהם הכישורים הנדרשים לעבודת צוות?
במימד התודעתי: כיצד מביאים את התלמיד לנקודה שבה הוא מבין את תהליך הלמידה של עצמו וכיצד יוצרים שגרות
למידה שבהן התלמיד מתאמן בניסוח והסבר של מה שקורה לו בלמידה?
